פיברומיאלגיה

מהי פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה (בעברית: דאבת השרירים) היא תסמונת המתאפיינת בכאבים בשרירים וברקמות החיבור. התסמונת די נפוצה ולוקים בה כ-2% מכלל האוכלוסייה, כאשר רובם המוחלט של הסובלים מהתסמונת הינם נשים. אין הסבר פיזיולוגי מוכח לתסמונת ואין דרך קונבנציונלית לרפא אותה, אם כי ניתן לשפר את המצב באמצעים שונים. מכיוון שחלק מתסמיניה מאפיינים תסמונות אחרות, בעיקר תסמונת התשישות הכרונית ותסמונת המעי הרגיז, לעיתים קשה לאבחן אותה. התסמונת אינה מהווה סכנת חיים אך פוגעת מאוד בתפקוד היומיומי. להלן מידע חשוב בחסות אתר פיברומיאלגיה fms :

תסמיני הפיברומיאלגיה

• כאבים מפושטים כרוניים בכל רחבי הגוף המורגשים בעיקר בשרירים. לעיתים הכאב מתחיל באזור אחד בגוף ולאחר מכן מתפשט לשאר הגוף. כמו כן הוא יכול להיות מושפע ממזג האוויר, השעה ביום, רמת העייפות, המצב הנפשי ועוד.
• רגישות יתר בנקודות מסוימות בגוף. ישנן 18 נקודות רגישות שרובן ממוקמות בשני צידי הגוף.
• עייפות כרונית והפרעות שינה הגורמות לחולים לקום עייפים ולא רעננים ולתחושת חוסר אנרגיה. רבים מהסובלים מהתסמונת מרגישים תשישות כרונית ולכן מאובחנים לעיתים כסובלים מתסמונת התשישות הכרונית. העייפות מאפיינת כ-90% מהחולים.
• הפרעות מעיים כמו עצירות, שלשולים, כאבי בטן וכדומה.
• תכיפות במתן שתן.
• כאבי ראש ומיגרנות.
• מצב דיכאון או מצבי רוח משתנים.
• קשיי ריכוז.

אבחון פיברומיאלגיה

בכדי לאבחן אדם כסובל מפיברומיאלגיה עליו לסבול לפחות משני התסמינים הראשונים – כאבים מפושטים כרוניים ורגישות ברוב הנקודות הרגישות. שאר התסמינים לא חייבים להופיע או שהם מצביעים על תסמונת אחרת, אך רוב החולים סובלים מהם ברמה זו או אחרת.

למעשה אין אפשרות לאבחן באופן חד משמעי פיברומיאלגיה והאבחון נעשה על סמך דיווחי החולה אודות קיומם של התסמינים, לאחר גילוי רגישות יתר בנקודות הרגישות ולאחר שלילת תסמונות או מחלות אחרות.

הגורמים לתסמונת

אין הוכחה מדעית חד משמעית באשר לגורמי התסמונת, אך ישנן מספר השערות לגורמים אלו:

• מחקרים מצביעים על קשר בין תורשה להתפרצות התסמונת וכן ידוע שישנה נטייה משפחתית ללקות בה.
• טראומות פיזיות או נפשיות כמו מחלות, תאונות ולחץ נפשי עלולות לגרום לתסמונת או להחמיר את מצבה.
• הפרעות פסיכולוגיות כגון דיכאון או חרדה.
• חוסרים הורמונאליים כמו מחסור בהורמון בבלוטת התריס או בהורמון קורטיזול.
• חומרים מסוימים הנמצאים במזון ובשתייה כמו המונוסודיום גלוטמט (משפר טעם) או הפלואוריד הנמצא במי השתייה עלולים לגרום להרעלה או לתסמיני הפיברומיאלגיה.

אופן הטיפול

הטיפול בפיברומיאלגיה כולל תרגילי אימון וטכניקות הרפיה, פעילות גופנית, שינוי בתזונה, פיזיותרפיה וכושר אירובי. כמו כן ישנן תרופות אחדות המיועדות להקלת הכאב ולשיפור השינה. יש הממליצים על תוספת הורמונים כמו קורטיזול או הורמון T3 של בלוטת התריס, אך יעילותם מוגבלת ומוטלת בספק.

באופן כללי כמעט ולא ניתן לרפא לחלוטין פיברומיאלגיה, אך ניתן להקל משמעותית על הסימפטומים וללמוד כיצד לחיות עימם. אופן הטיפול משתנה מחולה לחולה ומותאם לאופן שבו התסמונת מתבטאת אצלו.

מידע נוסף: זכויות פיברומיאלגיה