אשפוז פסיכיאטרי הוא מצב מורכב, שמשנה מבלי הכר את החיים של המאושפז ושל משפחתו. שאלה חשובה שעולה פעמים רבות בהקשר הנוכחי היא מהם המצבים שמביאים בכלל לאשפוז מהסוג הזה, ומהי מדיניות האשפוז הכללית בישראל. המאמר הנוכחי יפתור עבורכם חלק ניכר מסימני השאלה שאופפים את התחום, ויסביר לכם מתי ואיך נהוג לאשפז אנשים בכפייה.

סוגי אשפוז

עוד לפני שמדברים על קריטריונים ספציפיים של אשפוז פסיכיאטרי, חשוב להסביר מהם המצבים העיקריים של אשפוז. הראשון הוא אשפוז מרצון. כפי שניתן להסיק משמו, באשפוז מהסוג הזה חותם המאושפז על הרצון או ההסכמה שלו להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית של בית חולים ציבורי, כאשר האשפוז ייעשה במחלקות פתוחות.

לעומת זאת, במקרה של אשפוז כפוי, הרצון של האדם לא משחק תפקיד. האשפוז נעשה לאחר צו מטעם פסיכיאטר מחוזי, שיינתן כמובן רק במצבים המצריכים זאת. גם במקרה הזה יש שני תרחישים שונים: אשפוז דחוף ואשפוז שאינו דחוף. הקריטריונים לאשפוז משתנים בכל אחד מהמצבים האלה, כפי שנראה מיד.

התנאים לאשפוז כפוי מיידי

אשפוז מיידי בכפייה מצריך ששלושה תנאים יתקיימו במקביל, ויביאו להוצאת אותה הוראה לבדיקה או לאשפוז כפוי מטעם הפסיכיאטר המחוזי. הראשון הוא הוכחה שהאדם אכן נמצא במצב פסיכוטי, על פי ההגדרות הרפואיות המקובלות – ברור שיש כאן צורך בחוות דעת מונמקות של מומחים בתחום.

התנאי השני הוא שהמצב הפסיכוטי של האדם מביא לסכנה עבורו (נטיות אובדניות) או עבור הסביבה המקיפה אותו (מעשי אלימות), בפרק הזמן המיידי. התנאי השלישי הוא שהאדם לא הסכים לעבור את הבדיקה או האשפוז מרצון.

בהתקיים כל התנאים האלה, מוציא הפסיכיאטר המחוזי הוראה לאשפוז כפוי מיידי. ההוראה כוללת פירוט של בית החולים אליו מיועד האדם, בין אם בית חולים פסיכיאטרי ובין אם בית חולים ציבורי עם מחלקה ייעודית.

לאחר מכן נדרש מאחת החברות שזכו במכרז בנושא להעביר את האדם לבית החולים, כשהגעת אנשי החברה לאדם צריכה להיעשות תוך עד 60 דקות. בבית החולים יעבור האדם בדיקה פסיכיאטרית ויאושפז, אם הפסיכיאטר סבור שיש בכך צורך. האשפוז יכול להיעשות בהסכמה או בכפייה.

קריטריונים לאשפוז כפוי שאינו מיידי

התרחיש המרכזי השני של אשפוז כפוי אמנם מצביע על צורך באשפוז, אבל לא על כך שהוא צריך להיעשות בצורה מיידית. כאן יש ארבעה תנאים שצריכים כולם להתקיים. הראשון הוא שהאדם, בדומה למצב הקודם, מצוי במצב המוגדר כפסיכוטי.

התנאי השני הוא שהמצב הפסיכוטי מביא לסכנה עבור האדם או הסביבה, אך בצורה שאינה מיידית הפעם. התנאי השלישי הוא שהאדם מביא לסבל נפשי לסביבה המקיפה אותו, עד לרמה שמפריעה להם להתנהל בצורה תקינה. התנאי האחרון הוא סירוב של האדם להיבדק או להיות מאושפז מרצון.

תהליך אשפוז כפוי שאינו מיידי מתחיל גם כאן מהוצאת הוראת אשפוז מהפסיכיאטר המחוזי. על החברה הייעודית להעביר את האדם בצורה ישירה לבית החולים שנבחר, אלא שכאן עומד עבורה פרק זמן של עד 24 שעות להגיע אליו. בהמשך הדרך יעבור האדם בדיקה פסיכיאטרית, לאחריה יוצע לו להיות מאושפז. הוא יכול לעשות את זה בהסכמה, אך במקרה של סירוב ניתן לכפות עליו להתאשפז.

בכל אחד מהמקרים, הוראת האשפוז הסטנדרטית היא לפרק זמן של שבעה ימים, אותו ניתן להאריך בשבעה ימים נוספים בהוראת צוות בית החולים. אם מעוניינים להאריך את השהות של האדם במוסד המאשפז עוד יותר, יש צורך לפנות לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בבקשה מנומקת. בהרבה מקרים הועדה אכן תאשר את הארכת האשפוז, אבל לא בכולם.

המידע באדיבות אתר mentalhospitals.co.il