טיפול פליאטיבי ניתן לחולים במחלה פעילה ומתקדמת אשר ידוע כי לא ניתן לרפא אותה בכל דרך. הפוקוס העיקרי בסוג טיפול זה הוא הקלה ומניעה של אי נוחות וכאבים ושיפור מקסימלי של איכות החיים עד לסיום חייו של החולה. אמנם לרוב סוג טיפול זה ניתן רק בשלבים הסופניים של המחלה, אך חושב להבין כי עקרונותיו טוענים כי ניתן ליישם אותו בכל שלב של מחלה, בכל הגיל ולאו דווקא לחולים אשר "נוטים למות".
מהו טיפול פיאטיבי?
המילה "פליאטיבי" מגיעה מהשפה היוונית ופירושה "לאדור או להסתיר" מצב מסוים. בניגוד לטיפול "קורטיבי" (curative) אשר נועד למגר מחלה מסוימת, מיקוד הטיפול הוא רק בהפחתת תסמינים והגברת תחושת הנוחות לחולה.
שימוש בצורת טיפול זו החלה כבר במאה ה-4, במאה ה-19 כבר הוקמו מרכזי הוספיס בלונדון ובאירלנד והשיטה המודרנית ביותר לטיפול פליאטיבי נעשתה מוכרת בשנות ה-60 המאוחרות לראשונה בבריטניה.
המעורבים העיקריים בצורת טיפול זו כוללים אחיות , רופאים, עובדים סוציאלים ופסיכולוגים. אחד מהדגשים החשובים בעקרונות טיפול זה, הוא צמצום כוח האדם המטפל בחולה אחד, במטרה ליצור סביבה אישית ונוחה עד כמה שאפשר למטופל ולבני משפחתו.
סיוע עיקרי הנעשה במסגרת הטיפול הפליאטיבי כולל :
- טיפול בקוצר נשימה.
- טיפול בכאב
- מתן נוזלים ומזון.
- טיפול בדיכאון וטיפול בעייפות.
- טיפול בתסמיני מערכת העיכול כגון בחילות , הקאות , שילשולים ועצירויות כרוניות.
התרופות בהן נעשה שימוש במסגרת טיפול פליאטיבי עשויות להיות זהות לתרופות בהן משתמשים בכל טיפול אחר, ההבדל העיקרי היא הצורה בהם משתמשים בהם, לדוגמא :
- שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות לטיפול בבחילות והקאות ולא לצורך הפחתה בתסמינים נפשיים.
- שימוש במורפים למניעת קוצר נשימה ולאו דווקא להפחתה בכאבים.
- שימוש בתרופות המונעות פרכוסים לצורך הפחתת כאב.
הדרך בה ניתנות התרופות גם כן שונה ולרוב נעשה שימוש בהזרקה תת-עורית, אשר ידועה כפחות כואבת וטראומטית. לעיתים קרובות הטיפול ניתן בבית החולה על יד אחות צמודה או בני משפחה.
על הטיפול בישראל ובעולם
מדינות מסוימות (לדוגמא ארצות הברית) מבדילות בין טיפול פליאטיבי לבין טיפול בהוספיס (מרבית ההבדל הוא בנושא התשלום). הוספיס הוא מעין סוג של "בית מנוחה" לחולים במחלות סופניות הנועד לספק להם את הנוחות המירבית בשלבים הסופניים של המחלה. טיפול פליאטיבי יכול להיעשות בהוספיס, בבית חולים וכמובן שבמצב האידיאלי בבית החולה.
לעיתים נהוג לחשוב כי טיפול פליאטיבי ניתן אך ורק במצבים של חולי סרטן, אך בגיל המתקדם קיימות לצערנו מספר רב של מחלות הדורשות סוג טיפול זה ,מלבד סרטן. דוגמאות למחלות מתקדמות נוספות בגיל המבוגר כוללות:
- אי ספיקת לב מתקדמת – אשר אינה ניתנת לתיקון כירורוגי או תרופתי.
- מחלות ניווניות של מערכת העצבים כגון פרקינסון.
- כשל מערכתי כולל הנגרם ממגוון מצבים.
- איידס.
- אי- ספיקת כליות כרונית.
הטיפול הפליאטיבי אינו ניתן לחולה בלבד, ובני משפחתו של החולה יכולים לקבל סיוע נפשי במטרה להקל ולו במקצת על מצב אשר הוא קשה ולא נעים גם בצורה אוביקטיבית.
העקרונות העיקריים של הטיפול הפליאטיבי הם :
- הקלה בכאב ותסמינים נוספים.
- סיוע לחולה ובני משפחתו בהבנה כי חולי ותהליך הגסיסה הם מצבים טבעיים בחיים.
- הטיפול אינו דוחה או מעכב מוות, אלא מנסה להפוך את התהליך לנסבל יותר.
- דגש רב על אספקטים פסיכולוגים ורוחניים של הטיפול.
- מציע מערכת תמיכה נרחבת לחולה ולבני משפחתו.
ניתן לשלב טיפול זה , גם במצבים בהם החולה עדיין מקבל טיפול מרפא כגון כימותרפיה, דיאליזה ועוד